שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
בית הספר לקצינים של צה"ל
בסיס ההדרכה המרכזי להכשרת הקצינים והקצינות בצה"ל, למעט טייסים וחובלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
בית הספר לקצינים של צה"ל על שם חיים לסקוב (בה"ד 1) הוא בסיס ההדרכה המרכזי להכשרת קצינים בצה"ל, אשר בו מתבצעות רוב ההכשרות של קציני וקצינות צה"ל, למעט טייסים, חובלים וקציני סייבר. הבסיס נמצא בקרבת מצפה רמון, ומפקדו הוא קצין בדרגת אלוף-משנה.
יעוד הבה"ד הוא "להוות בסיס הדרכה להכשרת היסוד של הקצונה הזוטרה בצה"ל, לחיילות במערך המתמרן, במערך הקרבי והסיוע המינהלתי ובסיס הדרכה להכשרת מפקדי מחלקות לחיל הרגלים".
בשעת חירום, מפקדת הבה"ד וגדוד גפן משמשים כחטיבת חיל רגלים (חטיבה 261) יחד עם עוד 3 גדודי מילואים.
מפקד בית הספר לקצינים החל מיולי 2024, הוא אל"ם אליאב אלבז.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
.jpg)
קורסי מפקדי המחלקות (מ"מ) של ההגנה נערכו משנת 1921 במקומות שונים ברחבי הארץ. הקורס הראשון נערך בקיבוץ כפר גלעדי, והחל משנת 1937 התקיימו ברובם בבסיס ג'וערה. בעקבות הקמת צה"ל במאי 1948, עבר בית הספר לקצינים למחנה 80 בפרדס חנה, באוגוסט 1955 למחנה סירקין בפתח תקווה ובמאי 1968 עבר למשכנו הייעודי שתוכנן על ידי האדריכל צבי הקר, בדרום הארץ, בסמוך למצפה רמון.
עד לסוף שנות ה-90 הוכשרו בבה"ד 1 קצינים בלבד, במגמות אג"מי, בסיסי וחי"ר, וקצינות הוכשרו בבה"ד 12 שבצריפין. בשנת 2001, מונתה עדי צברי אוסטנלו כמ"פ הראשונה בבה"ד 1 ובכך פתחה את הדלת לנשים מ"פיות בקורסי הקצינים. בשנת 2002 אוחדה סופית ההכשרה הבסיסית של קציני וקצינות המטה למגמת "נחשון", והחל השילוב המגדרי בבתי הספר, בהתאם למגמות ההכשרה. עם סגירת בית הספר לקצינות בשנת 2005, עברה הכשרתם של כל הקצינים והקצינות לבה"ד 1. משנת 2006 מתקיים בבה"ד 12 קורס קצינים משולב לבעלי בריאות לקויה.
נגד משמעת בית הספר לקצינים משנת 1968 עד שנת 2021 היה רב-נגד יצחק טאיטו, שהיה גם החייל הוותיק ביותר בצה"ל. לפניו שרתו בתפקיד רק שני נגדים: אברהם מקל עד שנת 1954 ושלמה ישראלי בין השנים 1954–1968.
החל מאוגוסט 2015 מדי כמה חודשים נערך בבה"ד קורס קצינים בין לאומי במסגרתו, קצינים ביחידות לוחמות מצבאות זרים (בכל קורס 12–15 קצינים, בדרגות סג"ם–סרן) מגיעים לבה"ד כדי ללמוד על דרכי הפעולה של צה"ל והסכסוך הישראלי-ערבי. הקצינים הזרים מתלווים לצוערי מגמת להב בהכשרתם (עם דגש על המסעות והניווטים), משתתפים באימון הרב-חילי של ההשלמות הלוחמות, לומדים אודות פיקוד העורף והעורף הישראלי בסכסוך ביום של סיורים ביישובי עוטף עזה ובעיירה שדרות ובטקס הסיום של השלמת גפן מקבלים את סיכת המ"מ של צה"ל. עד כה השתתפו בשני מחזורי הקורס הבין לאומי 27 קצינים מצבאות ארצות הברית, קנדה, צ'ילה, ברזיל, הולנד, גרמניה, איטליה, יוון, צ'כיה ודרום קוריאה.
Remove ads
ביקורת
סכם
פרספקטיבה
בשנות ה-2000 התגברה הביקורת על תהליך הכשרת הקצינים בצה"ל, בעיקר לאחר הכישלון הפיקודי במלחמת לבנון השנייה[1] ומסקנות ועדת וינוגרד.[2] עיקר הביקורת היא על כך שצה"ל לא מעניק לקציניו הכשרה מקצועית מספקת ואת ההשכלה הדרושה להם למילוי תפקידם. ההכשרה היא קצרה ולא מעמיקה. מערכת ההשכלה הצבאית ברוב צבאות העולם המערבי בנויה מכמה נדבכים. שהראשון בהם נמשך בדרך כלל שלוש או ארבע שנים, כך נוהג באקדמיה הצבאית של ארצות הברית (וסט־פוינט), האקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט של הצבא הבריטי והאקדמיה הצבאית סן-סיר של הצבא הצרפתי. לעומת זאת, קורס קצינים בבית הספר לקצינים של צה"ל מקביל בתכניו ובאורכו לבתי הספר למש"קים בצבאות המערב. כשהקצינים הבכירים בצה"ל מגיעים למכללה לפיקוד ולמטה, הם רוכשים בפועל ידע שהיה אמורים ללמוד כבר בבית הספר לקצינים, וגם זאת באופן חלקי ומקוצר.[3]
בין השאר ביקרו את הכשרת הקצינים בצה"ל:
- ההיסטוריון וחוקר מלחמות ישראל אורי מילשטיין. טענתו העיקרית היא, שצה"ל הוא צבא בעל תפיסת ביטחון אנטי-אינטלקטואלית, אשר בעצם כלל איננו צבא מקצועי אלא "מיליציה חמושה עם אמצעי לחימה מתקדמים".[4][5]
- מבקר המדינה בדו"ח, המתמקד במערכת הביטחון, שפורסם בדצמבר 2006. שבו קבע: "לא רק שחלק ניכר מסגל הפיקוד הבכיר בצה"ל, מדרגת סגן-אלוף ומעלה, אינו עובר את ההכשרות המחייבות, אלא שגם אלו שעוברים אותן לא רוכשים כלים מספקים לצורך תפקידם, בגלל ליקויים בהכשרות. מצב הזה יוצר מציאות שבה לקצונה הבכירה אין שפה מקצועית משותפת וברורה, שהיא הכרחית לניהול ולפיקוד על מסגרות גדולות בצה"ל, בשגרה ובחירום".[6]
- מסקנות ועדת וינוגרד שחשפו: "כשלים וליקויים רציניים באיכות ההיערכות, המוכנות, ההתנהלות והביצוע של החלטות בדרג הפיקודי העליון בצה"ל, בעיקר בכוחות היבשה".
- עופר שלח בספרו המגש והכסף משנת 2003.[7]
- האלוף יהודה פוקס, מפקד בה"ד 1 לשעבר, שקרא להאריך את קורס הקצינים לשנה.[8]
Remove ads
מגמת שדה
סכם
פרספקטיבה
.jpg)
נקראה בעבר מגמת "להב" ולפני כן "קורס קציני חי"ר": מכונה גם קורס קציני יבשה, במסגרתו מוכשרים קצינים למערך הלוחם. המגמה מורכבת מ-2 גדודים: "דקל" ו"הדס". בתום ההכשרה עוברים הצוערים להשלמה החיילית בהתאם לחיל אליו הם שייכים.
מפקדי גדוד דקל
מפקדי גדוד הדס
Remove ads
מגמת מעוז
נקראה בעבר "קורס אג"מי": הכשרת קצינים למערך תומך-הלחימה – קציני-מטה בגדודים ובחטיבות. המגמה היא מעורבת (גברים ונשים), ומורכבת מגדוד "חרוב".
מגמת נחשון
נקראה בעבר "קורס בסיסי": הכשרת קציני-מטה או קצינים עוזרים במערך תומך-הלחימה. המגמה היא מעורבת, ומורכבת מ-3 גדודים: "ארז", "ברוש" ו-"אלון". בגדוד אלון הייעודי (שנפתח ב-2025[9]) מוכשרת הקצונה בעתודה אדקמית ולתוכניות מצוינות בצה"ל בעתודה האקדמית כגון "תוכנית ארזים", "תוכנית ברקים", "מסלול צמרת", "מסלול בינה", "תוכנית חבצלות", "תוכנית פסגות", ״תוכנית גבישים״ ו"תוכנית תלפיות" (לתוכנית תלפיות מוקצים מספר תקנים במגמת להב, אליהם מגיעים מספר חניכים בכל שנה).
.jpg)
Remove ads
גדוד גפן
סכם
פרספקטיבה
בבה"ד 1 לא מתקיימות השלמות חייליות ייעודיות לקורס הקצינים, מלבד זו של קציני החי"ר והיחידות המיוחדות. הצוערים מיחידות אלו עוברים את ההשלמה במסגרת גדוד גפן.
עד סוף שנות ה־90 התקיימה הכשרת קציני החי"ר כקורס יחיד, ללא השלמה חילית נפרדת,[10] אולם בשנת 2000 שולבו צוערי החי"ר בקורס קציני יבשה אחוד – "להב".[11] עם סיום שלב זה עוברים הצוערים לגדוד גפן להשלמת הח"יר הייעודית. התכנים שונים במעט מקורס לקורס, אך עיקר החומר המועבר לחניכים הוא דומה: שיעורים בניתוח קרקע ואויב, מנהיגות צבאית, היסטוריה צבאית, מורשת קרב, פיקוד ושליטה, במקביל מועברים שיעורי קרב מגע וכושר גופני בעצימות גבוהה. הצוער נדרש להוכיח יכולות גבוהות בטופוגרפיה, ניתוח שטח מבצעי וניווט, בין היתר בתרגילי ניווט בדד למרחק עשרות קילומטרים ועם משקל גבוה. כמו כן רוכש הצוער ומתרגל טכניקות הדרכה והעברת שיעורים, טכניקות חניכה והדרכת קליעה, ומיומנויות פיקוד ושליטה במתארי לחימת חיל רגלים ובהם: לוחמה בשטח בנוי, לוחמה בשטח סבוך,[12] לחימת חיל רגלים ממוכן וכיבוש יעד מבוצר.[13] לקראת סוף הקורס נערך תרגיל רב-חילי הכולל את צוערי גדוד גפן, יחד עם צוערי ההשלמות של חילות השריון, ההנדסה, התותחנים וחיל האוויר, במהלך התרגיל מתאמנים הצוערים כמפקדים בתרגילי קרב משולב. לאחר מלחמת לבנון השנייה הושם בקורס דגש משמעותי על ערך הניצחון בקרב ובמלחמה.[14] ב-2011 יזם מפקד הבה"ד, אל"ם ערן ניב, פרק הכשרה במהלך הקורס, המכונה "סדרת ברבור שחור",[8] שייעודה חיזוק המוכנות המנטלית של צוערי קורס קציני החי"ר לאפשרות כי יופתעו על ידי האויב.[15]
הגדוד השתתף במבצע צוק איתן, ובין היתר לחם בשתי חוליות טרור פלסטיניות שחדרו לשטח ישראל באמצעות מנהרות תת-קרקעיות. החוליה הראשונה הותקפה מהאוויר והחוליה השנייה הספיקה לירות טיל נ"ט על רכב צבאי לפני ש-10 מחבריה נהרגו על ידי כוחות צה"ל[16] מן הירי נהרגו ארבעה מהחיילים ובהם מפקד הגדוד, דולב קידר,[17] את מקומו תפס זמנית, המפקד הקודם שי קלפר,[18] ולאחר מכן מונה לתפקיד אליעד מאור.[19] גדוד גפן השתתף גם בלחימה במלחמת חרבות ברזל, בין היתר בג'באליה שם נפלו שניים מצועריו - סג"ם שי איילי וסג"ם יעקב איליאן.[20]
מפקד הגדוד משמש בתפקידו במשך שנה, ומתמנה לתפקיד, בדרך כלל, לאחר ששימש במשך שנה כמפקד גדוד במגמת שדה בגדוד "דקל" או "הדס".
מפקדי גדוד גפן
Remove ads
חטיבה 261
סכם
פרספקטיבה
בשעת חרום משמש הבה"ד כחטיבת מילואים "רמון" (261) הכפופה בחירום לאוגדת עזה על ידי גיוס שלושה גדודי מילואים (8208, 6261 ו-8717 "אלון") וצוערי גדוד "גפן" מתוגברים בפלוגת מסייעת ומפקדה במילואים.
החטיבה לחמה בחלק ניכר ממלחמות ישראל, ובהן, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים,[26] מלחמת לבנון הראשונה[27] האינתיפאדה השנייה, מבצע צוק איתן, ומלחמת חרבות ברזל.
במהלך מלחמת חרבות ברזל, צק"ג 8208 ביצע פשיטת חבלה בפאתי מחנה אלמוע'זי במרכז רצועת עזה, המבנים שהיו מוכנים להשמדה באמצעות חומר נפץ ובהם שהו חיילי מילואים מגדוד 8208 ומגדוד 6261 של חטיבה 261 נפגעו מנ"ט שירו מחבלי חמאס וכתוצאה מכך קרסו המבנים. בקרב נהרגו 19 מלוחמי החטיבה ושני לוחמי שריון מחטיבה 205.[28] 24 שעות לאחר הפיצוץ שהוביל לקריסת המבנים, הושלמה המשימה ושאר המבנים הושמדו על ידי צק"ג 8208.[29]
ביוני 2025 פורסם כי חטיבה 261 עתידה להיפרד מבה"ד 1 ולקום כחטיבת חי"ר מילואים נפרדת תחת אוגדה 252.[30]
גדס"ר 6261
גדוד 6261 הוא גדוד הסיור במילואים (גדס"ר) של החטיבה. הגדוד לקח חלק במלחמות ומבצעים רבים, בהם מלחמת צוק איתן ומלחמת חרבות ברזל.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, גדוד 6261 היה מהכוחות הראשונים שהוקפצו לעוטף עזה, ונטל חלק בקרבות ההגנה של היישובים שנפגעו ב-7 באוקטובר 2023. בתחילה פעל הגדוד באזור קיבוץ רעים, ובהמשך בכפר מימון ובגזרות נוספות בדרום הרצועה עד תחילת התמרון הקרקעי.
במהלך הלחימה, לוחמי הגדוד השתתפו בקרבות בשטח בנוי, לרבות באזור ח'וזאעה סמוך לניר עוז. הגדוד לקח חלק בתמרון הקרקעי, במסגרתו פעל במוקדי התנגדות מבוצרים של חמאס.
מפקדי גדוד 6261
Remove ads
מפקדי בית הספר
Remove ads
ראו גם
לקריאה נוספת
- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר – לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג–2013, עמ' 64–65, 99–100, 133, 246, 416.
- אלעזר שטרן, "משא כומתה – ניווטים בגובה העיניים", הוצאת ידיעות ספרים, 2009.
- גל הירש, "סיפור מלחמה סיפור אהבה", הוצאת ידיעות אחרונות, 2009.
קישורים חיצוניים
- מידע על בית הספר לקצינים של צה"ל בקטלוג הספרייה הלאומית
- בה"ד 1 באתר זרוע היבשה
- עפר שלח, בה"ד 1 מי יודע: כך מכשיר צה"ל את קציניו, באתר nrg, 26 באפריל 2012
- אמיר בוחבוט, קצין איסוף: כך נפגע מעמדו של הלוחם בצה"ל, באתר וואלה, 4 בינואר 2013.
- יהודה פוקס, חורים בהכשרה, מערכות 444, 2012
- יוסי היימן, סגולות הקצין בצה"ל, מערכות 389, מאי 2003 עמודים 4–6
- סמדר קרמפף, משחיזים את הלהב, ביטאון ביבשה, גיליון 23, מרץ 2013.
- סיגל ארביטמן, סיכות המ"מ הראשונות, באתר ישראל היום, 7 במרץ 2014.
- אמיר בוחבוט, "קצינים מפחדים לפקד": המהפכה הגרמנית בבה"ד 1, באתר וואלה, 6 במאי 2014.
- יוסי יהושוע, רוחות חדשות בבה"ד 1: מכבדים צוערים דתיים אבל שומרים גם על הזהות החילונית, באתר ynet, 24 בנובמבר 2014.
גילי מרין, בטון קר בלב מדבר - בה"ד 1 כיצירת מופת ארכיטקטונית, באתר הארץ, 7 במרץ 2016- מיכאל יעקובסון, יצירת הביכורים שלי: 3 אדריכלים בולטים חוזרים לעבודתם הראשונה, באתר Xnet, 9 ביוני 2019
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הכנסת הסנה הבוער בבה"ד 1, באתר 'חלון אחורי', 3 ביולי 2024
עמית דוידוב, מרובע, ברוטלי ולא מתנצל - זו הסיבה שכך נראה ביה"ס לקצונה, באתר צה"ל, 26 ביולי 2023
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads